הכרה בירידת שמיעה על ידי המוסד לביטוח לאומי

השמיעה מהווה אחד מהאמצעים החשובים ביותר בחייו של אדם לתקשורת עם בני זוג, עמיתים לעבודה, בני משפחה ובמהלך קבלת שירותים בקהילה.
ירידה בשמיעה, המאפיינת בדרך כלל אנשים בגיל מבוגר משפיעה על אורח החיים בצורה משמעותית.
לעתים, ירידה בשמיעה נגרמת גם בגיל צעיר יותר בעקבות חשיפה לרעש חזק באופן חד פעמי או מתמשך כמו בעבודה במפעל עם מיכון כבד ורעשני, עבודה במקומות בהם יש אימוני ירי ללא ציוד מתאים או אף במהלך הפגזה במציאות הביטחונית הנוכחית במדינה.

מי מפצה במקרה של ירידה בשמיעה וכיצד ניתן להגיש תביעת הכרה בירידה בשמיעה? הכל במאמר הבא.

תנאי עבודה ברעש

הביטוח הלאומי מכיר בירידה בשמיעה במהלך העבודה ומעניק הטבות נכות בהתאם.
עם זאת, על מנת להגיש תביעה בתחום זה יש לעמוד בתנאים קשים יותר בהשוואה לתנאים שהיו בשנים קודמות לפני שהשתנה החוק (יולי 2005).
כיום הביטוח הלאומי מכיר באבדן שמיעה חלקי עקב תנאי עבודה ברעש אם התקיימו אחד מהתנאים המקדמיים הבאים:

• העובד פנה לביטוח הלאומי להגשת התביעה עד שנה מהיום שבו החלה שמיעתו להתדרדר.
  במידה והתובע לא פנה לרופא אוזניים ואין תיעוד של הפנייה הראשונה בתחום, הוועדה רפואית תחליט מהו התאריך בו לדעתה החלה הירידה בשמיעה.
• יש להוכיח כי כושר השמיעה פחת בשיעור של 20 דציבלים לפחות בכל אחת מאוזניו.
• יש להוכיח כי מגיש התביעה היה חשוף לרעש הקפי ומתמשך העולה על המינימום המפורסם מעת לעת (כיום השיעור הקבוע בחוק הוא רעש מתמשך העולה על 85 דציבלים).

טינטון: מתי יוכר על ידי הביטוח הלאומי

תופעה נוספת המוכרת על ידי הביטוח הלאומי בהקשר זה היא תופעת הטינטון.
מדובר ברעש העשוי להופיע ללא הפסקה ומזכיר צפצוף אלקטרוני בעוצמה משתנה.

הטינטון יוכר כפגיעת עבודה אם גרם לכך שכושר השמיעה בתדירויות גבוהות (500-2,000 מחזורים בשנייה לפי תקנות המל"ל) פחת בשיעור של 25 דציבלים לפחות בכל אוזן וכן שהתיעוד הראשון בוצע לפני שהמבוטח הפסיק לעבוד בסביבה בה הוא חשוף לרעש שהיה עשוי לגרום לפגיעה.
לצד דרישה זו מציין החוק גם פניה חוזרת ונשנית בטיפול רפואי עקב פגיעה בתפקוד.

איך מוכיחים את הפגיעות בהתאם לדרישות העדכניות של ביטוח לאומי?

הכרה בירידה בשמיעה נחשבת לאחת הפגיעות הקשות יותר להוכחה, במיוחד לאור השינויים בחוק משנת 2005.
הסיבה לכך נובעת משמירת הביטוח הלאומי על נהלים וכללים ברורים שנועדו להבטיח כי רק שיעור ירידה בשמיעה המשפיע על חייו של המבוטח יזכה בקצבה מתאימה בהגדרת הליקוי כמחלת מקצוע.

העובדה כי קיימת תקופה קצרה ביותר בה ניתן להגיש את התביעה לפני שתתיישן (שנה בלבד מיום הגשת התביעה).
קושי נוסף שעולה עם הגשת תביעות הכרה בשמיעה הוא הצורך להוכיח כי אכן קיים קשר בין מאפייני סביבת העבודה לבין הירידה בשמיעה. שכן, גם אם אדם עובד לצד מכונה רועשת עדיין ניתן להשתמש באוזניות מגן (כפי שמחייב החוק) על מנת לסנן את מרבית הרעש.
יש להוכיח כי למרות השימוש בכל אמצעי ההגנה עדיין הגיע הרעש בסביבתו של העובד לדרגה הקבועה בחוק.

לא לוותר: סקירה של פסק דין העוסקים בירידה בשמיעה

תחום הירידה בשמיעה מגיע לא אחת לפתחו של בית המשפט לאחר שתביעה לביטוח לאומי לא הוכרה.
לדוגמה בתביעתו של אדם שעבד במפעל עופות ונחשף במשך שנים לרעש המכונות במקום המעוניין להכיר הן בירידה בשמיעה והן בטנטון שהופיע לאחר מכן.

הביטוח הלאומי לא הכיר בתביעת הטנטון משום שהתלונה על הצלצולים ששמע באוזניו הוגשה רק כחודשיים לפני שהגיש את תביעתו לביטוח הלאומי העובד לא וויתר והמשיך לערכאות המשפטיות. הוא הגיש תביעה לבית הדין ולעבודה ודרש להכיר בשתי הפגיעות – הן בירידה בשמיעה והן בטנטון הרפואי.
אותו אדם זכה להכרה בפגיעה בשמיעה אך הטנטון לא הוכר כחלק מהפגיעה על ידי הוועדה הרפואית.

טענת הביטוח הלאומי הייתה כי על מנת להכיר בטנטון יש להוכיח עדות על תלונות חוזרות ונשנות לפני הגשת התביעה.
העובד עדיין לא וויתר והמשיך לערכאה הבאה. לבית הדין הארצי. שם הבהיר לבית המשפט כי אכן היה מדובר בתביעות חוזרות ונשנות.

בית המשפט פסק הפעם לטובתו והכיר גם בתביעת הטנטון משום שמדובר בתביעה הקשורה לביטחון סוציאלי ולכן גם אם קיים ספק יש לפעול לפי טובת המערער.
מעבר להכרה כפגיעה בעבודה של שתי הפגיעות חייב בית המשפט את הביטוח הלאומי לשלם גם את הוצאות המשפט בסך 4,000 ₪.
לסיכום, הכרה בירידה בשמיעה הינה אחת מהתביעות הקשות יותר להוכחה בוועדות הביטוח הלאומי.

החל משנת 2005, בעקבות תיקון החוק בתחום זה מוערמים קשיים רבים יותר על התובעים על מנת לצמצם את היקף הקצבאות והפיצויים הניתנים למבוטחים.
עם זאת, כפי שנוכחנו בניתוח פסק הדין, ערכאות גבוהות יותר מסוגלות להפוך את החלטות הוועדה הרפואית של ביטוח לאומי על פיה ולהעניק למבוטח את זכותו.

מדוע חשוב להסתייע באיש מקצוע בתביעות נזיקין?

חשוב לזכור כי תפקידו של הביטוח הלאומי הוא לאפשר למבוטחיו (המשלמים את קצבת הביטוח הלאומי מדי חודש) לתבוע בגין פגיעות עקב נזקים הנגרמים להם במהלך עיסוקם וייצור ההכנסה.
על מנת להצליח לעמוד על זכויות אלה יש להכיר היטב את החוקים הנוגעים לכל אחת מפגיעות המקצוע (כמו הכרה בירידה בשמיעה) ולעמוד על המאפיינים השונים המסוגלים לסייע בבניית התביעה.
עו"ד המתמחה בנזיקין ובקיא בפסקי הדין השונים שהובילו לקבלת קצבאות ופיצויים מהביטוח הלאומי מחברות ביטוח פרטיות יכול לשנות החלטה שהתקבלה על ידי הוועדה הרפואית של ביטוח לאומי בפנייה לערכאות גבוהות יותר כמו בית הדין לענייני עבודה ובית הדין הארצי.
לפני שנגשים להגיש תביעה בעצמכם, מומלץ לדעת מה דרישות הוועדות השונות בתחום ואילו מסמכים רפואיים יש להכין על מנת למקסם את סיכוי הצלחת התביעה. באמצעות יעוץ אישי מקצועי כל מבוטח יכול לגלות האם אכן יש ממש בתביעתו והאם הוא זכאי לפיצוי על פי חוק.