עורך דין תאונות תלמידים

בית הספר מהווה עבור הורים רבים מוסד חינוכי לצד מקום בטוח בו ילדיהם יכולים לשהות במהלך היום כאשר הם עובדים. למרות החשיבות הרבה שרואה כל בית ספר בשמירה על בטחון תלמידיו והרצון להגן עליהם לעתים מתרחשות תאונות שאינן ניתנות לשליטה. מי מפצה את התלמידים ובני משפחתם במקרה של פציעה? על כך במאמר הבא.

ביטוח תאונות אישיות לתלמידי בית הספר

לפני כשנתיים לאחר דיון בכנסת התקבל חוק ביטוח תאונות אישיות כחלק מחוק לימוד חובה התש"ט – 1949. לאחר מכרז נבחר זכיין המעניק כיסוי ביטוחי בעלות נמוכה לכלל תלמידי ישראל (כיום זכיין זה הוא חברת הביטוח איילון שזכיינותה הוארכה לשנה נוספת). כיסוי זה מכונה "ביטוח תאונות אישיות". הורי הילדים משתתפים בעלות סמלית של הביטוח העומדת על 49 שקלים עבור כלל התלמידים ללא קשר לגיל התלמיד או המוסד החינוכי בו הוא לומד.

מהו סכום הכיסוי הביטוחי?

סכום הביטוח הבסיסי המקסימלי המוצע בפוליסת הביטוח לתלמיד עומד על סכום של 402,000 שקלים המשולמים להורה במקרים שונים של פגיעה. מקרים אלה יכולים לכלול נכות מלאה וקבועה שנגרמה לתלמיד בכל שעות היממה ובכל מקום בו ישהה (עד סכום של 603 אלף שקלים – תוספת "מענק חומרה") או מענק מופחת במקרה של נכות של 80% ומעלה. נכות זמנית תזכה את התלמיד בתשלום של 213 ₪ ליום יום נכות בין היום ה45 ועד לשלושה חודשים מרגע שהתרחשה התאונה. במקרה של מוות, חלילה, ישולם פיצוי אישי העומד על סכום של 150,750 ₪.

כיסוי הוצאות חילוץ

לעתים, תלמיד נתקע במהלך טיול בבית הספר או בטיול עם הוריו. פוליסת התאונות האישיות מציעה כיסוי במקרה שיש לבצע חילוץ מורכב (הכולל גם חילוץ באמצעות מסוק) עד לסכום של 235,100. חשוב לדעת, כי אם ההורה זכאי לקבל הוצאה זו ממקום אחר (כמו פוליסת ביטוח פרטית) לא ניתן יהיה להשתמש בכסוי זה בפוליסה. למעשה, כל הכיסויים הללו תקפים גם להורה שנפגע, כאשר חברת הביטוח מתחייבת לשלם גם במקרה של נכות קבועה או זמנית וכן במקרה שההורה נפטר.

ביטוח תלמידים במשלחות לחו"ל

לפוליסות ביטוח תאונות אישיות המוצעות לתלמידים הרחבה מיוחדת. הן תקפות גם כאשר מתרחשת תאונת דרכים חלילה שבה נפגע התלמיד או ההורה המבוטח אם שהו בחו"ל מטעם משרד החינוך, רשות מקומית או מטעם בית הספר. לדוגמה, תלמיד שיפגע במהלך ביקור בפולין במחנות ההשמדה ונפגע בתאונה – יכול לתבוע פיצוי מחברת הביטוח.

סוגים שונים של תאונות תלמידים

תאונות תלמידים הן עניין שבשגרה. נפילות, פציעות, חפצים כבדים שנפלו ופגעו בתלמיד או פגיעה כתוצאה מקטטה. לעתים, התאונה גורמת לנזקים פיזיים חמורים יותר ולכן סכום הפיצוי נקבע בין חברת הביטוח לתלמיד בערכאות משפטיות. נציין מספר סוגים של תאונות בשטח בית הספר ומחוצה לו ונבחן פסקי דין רלוונטיים בהם נפסקו הפיצויים.

תאונות כתוצאה מפגיעה בשיעור חינוך גופני

שיעורי חינוך גופני בבית הספר נועדו לסייע לתלמידים לשמור על כושר אך לעתים הפעילות הספורטיבית או הציוד בבית הספר גורמים לתוצאה ההפוכה – לפגיעה פיזית. תביעות על פגיעה במהלך השיעור מגיעות לא אחת לבית המשפט. נסקור בקצרה כמה מהן. תלמידה שנפלה במהלך ריצה בשיעור חינוך גופני סובבה את ברכה ונפלה. חברת הביטוח סרבה בתחילה לכסות את התאונה משום שלטענתה הילדה בת ה-12 סובבה את ברכה ללא קשר לנפילה ולכן לא ניתן לכנות את האירוע בשם תאונה. מורת הספורט שהעידה כי ראתה את הילדה נופלת אכן ציינה כי לא נפגעה בנפילתה. בית המשפט פסק כי גם אם הפגיעה לא נבעה מהנפילה עצמה עדיין סיבוב הברך היה בלתי צפוי ולכן השתמש בהגדרה של המונח תאונה הכתובה בפוליסה עצמה – "אירוע פיזי, חיצוני, גלוי לעין, בלתי צפוי הגורם לנזק גופני". היות וחוזה מפורש לפי תכליתו – מטרת הפוליסה הייתה להעניק כיסוי לאירוע בלתי צפוי שגרם לנזק כיסוי ביטוי והילדה זכתה בפיצוי.

כאשר תאונה מתרחשת בגינה הציבורית

מקרה אחר שהגיע לבית המשפט היה פגיעה בעת שקטין בן 7 וחצי הגיע לגינת המשחקים העירונית הנמצאת בבעלות המועצה בה התגורר. הילד, שהפסיק לרגע לשחק חיפש ברז ממנו יוכל להרוות את צימאונו. אמנם ברז ציבורי לא היה במקום אך במקום זאת יש צינור שנועד להשקיה הכולל "ארז" – קופסת מגן. הילד, שהרים את מכסה הארז ניסה לשתות, המכסה נסגר וגרם לחבטה חזקה ללסתו של הילד שהובילה למספר שיניים שבורות. במקרה זה הפוליסה שנתבעה לא הייתה של תאונות התלמידים אלא תביעה כנגד הרשות העירונית. מדוע? משום שלדעת השופט היה מדובר ברשלנות של המועצה העירונית בהצבת צינור השתייה עם המכסה שקל לפתחו (משום שלא היה נעול). בגן השעשועים בו שוהים קטינים שהתנהגותם לא זהירה (לכן לא יוחס לקטין אשם תורם) והרשות המקומית חויבה לפצות את הילד בסך של 90,000 שקלים.

נפילה ממתקן משחקים בגן שעשועים בעכו

בעכו אירע מקרה נוסף של פציעה בגן שעשועים. ילד שהגיע למקום בליווי סבתו וטיפס על סולם חבלים נפל ממנו.כתוצאה מהנפילה נשברה ידו מקורות עץ שהוצבו בסמוך לסולם החבלים. התביעה הגיעה לכתלי בית המשפט לאחר שלילד נגרמה נכות זמנית בגובה 10% ונכות צמיתה בגובה 5%. העיריה, שטענה כי הילד נפל בשל חוסר השגחה של ההורים הפסידה במשפט, מדוע? השופט הסביר כי העיריה תכננה את המתקן בצורה רשלנית, כאשר קורות העץ הוצבו בסמוך לסולם.

למרות עמידתם של מתקני השעשועים בתקנים הנדרשים השתכנע השופט כי ילדים אחרים עשויים היו להיפצע באותו המתקן. ההסבר שנתן באותו פסק דין היה "כי אי אפשר לצפות את זווית הנפילה של ילד אשר קופץ או נופל מסולם חבלים" וכן ש"עצם הצבת קורת עץ מאוזנת סמוך לקורת העץ ממנה נפל הילד מהווה רשלנות ברורה מצדה של העיריה". עבור תאונה זו הילד זכה בפיצוי של 40,000 שקלים.

אחריות ההורים

בשתי הפסיקות האחרונות שסקרנו בקצרה ניתן לראות כי הרשויות העירוניות מנסות להחזיר את ההאשמה להורי הילדים ולטעון כי בעת שנפגע הילד לא היה תחת השגחה. בשני המקרים הדגיש בית המשפט את חובת הזהירות של הרשויות העירוניות והאשים אותם ביצירת מרחב משחקים הכולל סיכון משמעותי שיכול לפגוע גם בילדים אחרים בעתיד. חשוב לראות בתביעות השונות הנוגעות לתאונות תלמידים וילדים את העובדה כי יש להציג את הנתונים המלאים של כל תאונה ותאונה. הביטוח המכסה את התלמידים מטעם בית הספר אינו בהכרח הגוף שאותו יש לתבוע ויתכן כי יש אשם אחר (דוגמת הרשות העירונית שבתחומה אירע המקרה). לתביעות אלה חשיבות רבה נוספת – הן גורמות לתיקון של ליקויים העשויים לגרום לתאונות נוספות בעתיד כמו גם לחיזוק נהלי בטיחות במתקנים דומים. 

על מנת לקבלת את מלוא הפיצוי ולהכיר את הגופים השונים המסוגלים להעניקו (כמו חברת הביטוח המפצה את התלמידים, הרשות העירונית או ביטוח לאומי) כדאי להתייעץ עם עורך דין המתמחה בדיני נזיקין המסוגל להציג את עובדות המקרה לבית המשפט בצורה נהירה על מנת לזכות בפיצוי ההוגן על פי חומרת הפגיעה ותוצאותיה.