הכרה כנכה צה"ל מזכה את הנפגעים במהלך השירות הביטחוני במגוון רחב של קצבאות והטבות. עם זאת, הדרך להכרה בסטטוס זה אינה סוגה בשושנים.
יש להוכיח כי אכן הפגיעה הובילה לנכות ולקבוע במדויק את אחוזי הנכות.
כיום הטיפול בנכים מחולק בין אגף השיקום לבין טיפול רפואי במסגרת קופות החולים.
על תהליך הגשת התביעה, הקשיים בדרך ומספר פסקי דין לדוגמה במאמר הבא.
פגיעה במהלך השירות הצבאי
חיילים בסדיר ובמילואים, כמו גם שוטרים וסוהרים יכולים להגיש תביעה על פגיעה בהם במהלך השירות.
כיום, אם חייל נפגע, גם באורח קל, קיים תיעוד של הפציעה והסיטואציה בה נפצע.
חשוב לקבל את התיעוד הזה מוקדם ככל האפשר על מנת להשתמש בו בעתיד להגשת התביעה.
גם חיילים שנפגעו במהלך החופשה בזמן השירות יהיו זכאים להכרה בנכות – אך אם הפגיעה לא בוצעה במתקנים הצבאיים או במסגרת פעילות יזומה קיים מינימום של 20% פגיעה על מנת לזכות לפיצויים מקצין התגמולים.
מיהו קצין התגמולים?
קצין התגמולים ביחידת התביעות במשרד הוא הגוף אליו פונה אדם שנפגע במהלך שירותי הצבאי על מנת לקבל הכרה בפגיעתו.
לאחר מכן אותו אדם עשוי לקבל הפנייה לוועדה הרפואית של משרד הביטחון בה יוכל להציג את המסמכים הרפואיים הנוגעים לפגיעה עצמה, להציג את תהליך השיקום מהפציעה וכן להראות כיצד הפגיעה פגעה במהלך חייו התקין לפני התרחשותה.
הוועדה בוחנת את הקשר הסיבתי שבין האירוע לשירות הצבאי (לדוגמה נסיעה לבסיס המילואים במהלכה נפגע אותו אדם)
השינוי בחוק ב-2017
לפני כשנה בוצע שינוי בחוק הנכים על מנת להסדיר את הגורם המטפל בתביעות אנשי הקבע שנפגעו בפעילות מחוץ לשירותם הצבאי.
לדעת המחוקק, איש קבע שנפגע שלא במהלך שירותו הצבאי אינו שונה מאזרח שנפגע כאשר אינו נמצא במילואים. לכן, הגוף האחראי לפצותו במקרה של פגיעה הוא הביטוח הלאומי ולא קצין התגמולים.
למעשה, תביעה זו יכולה להיות מוכרת כתביעת עבודה. עם זאת, פגיעה שארעה במהלך פעילות מבצעית תזכה את איש הקבע בתגמולים כפי שהיה זוכה לו היה משרת בסדיר או במילואים.
מדוע חשוב להסתייע באיש מקצוע לפני פנייה להגשת תביעה למשרד הביטחון?
עו"ד מנוסה הבקיא בתהליך הגשת התביעה מול משרד הביטחון יכול להכין באמצעות סימולציות את הפניה לקצין התגמולים כמו גם לעמידה בפני הוועדות הרפואיות השונות.
לעתים, הצגה לא נכונה של הפגיעה ותוצאותיה עשויות לפגום בהצלחת התביעה ואדם שנפגע פיזית במהלך השירות הצבאי לא יזכה לפיצוי המגיע לו במהלך הניסיון לשקם את חייו לאחר הפגיעה.
יש לזכור כי פציעות במהלך פעילות מבצעית קלות יותר להוכחה משום שקיים רישום מדויק של מהות הפגיעה ותוצאותיה, פגיעות מחוץ לבסיס עשויות לגרום למבוטח לעבור לתהליך הארוך והמתיש יותר מול הוועדות הרפואיות של הביטוח הלאומי, בהן יזכה, לרוב, לפיצוי מופחת ביחס לפיצוי המגיע ממשרד הביטחון.
כמו כן, אותו אדם עשוי לאבד את הסטטוס של "נכה צה"ל" המעניק הטבות נוספות בתהליך השיקום ובמהלך חייו לאחר מכן.
לסיכום, תביעות של נפגעים במסגרת שירות צה"לי דורשות עמידה בפני וועדות רפואיות של משרד הביטחון ולעתים גם ביטוח לאומי.
ההכרה באדם כנכה צה"ל ובמיוחד אם מוענקות לו 20% נכות יכולה להשפיע בצורה משמעותית על עתידו הפיננסי ואפשרות השתקמותו בעתיד.
לכן, חשוב להגיש את התביעה בסיוע עו"ד מומחה בתביעות מול משרד הביטחון על מנת למקסם את גובה הפיצוי המוענק וכן את אחוז הנכות הנקבע על ידי הוועדה.
