תאונת רכבת

תאונת רכבת

לפני מעט יותר מעשור ארעה תאונת רכבת קטלנית במיוחד כאשר טנדר נתקע על פסי הרכבת בסמוך לבית יהושע לאחר שפרץ את המחסום שנועד להגן על רכבים מפגיעה.

רכבת שעברה במהירות לא הספיקה לבלום והתנגשה ברכב בעוצמה רבה. כתוצאה מתאונה זו נפצעו 80 אנשים וחמישה מנוסעי הרכבת נהרגו.

מי הואשם באחריות לתאונה וכיצד פוצו הנפגעים? על כך נדון בהמשך.

מי הגורם לפגיעה?

ברחבי העולם אירעו תאונות רכבת דומות לתאונה בבית יהושע כאשר קטר הרכבת פגע בעוצמה רבה ברכבים על מסילת הרכבת, כאשר הרכבת פגעה בעוצמה באנשים שעמדו על הפסים וכן בשל התהפכות של רכבות על הפסים.

בכל אחד מהמקרים הפצועים הגישו תביעות נגד חברת הרכבת ובמקרים רבים גם זכו לפיצויים אם ניתן היה להוכיח כי לחברת הרכבות, לנהג הרכבת או לגורם שלישי הייתה אחריות כלשהי לקיום התאונה.

לעתים, הוכח כי דווקא תכנון מסילת הרכבת עצמה או הדרך בה נבנתה בפועל היו הגורם לפגיעה.

מי מעניק את הפיצויים לנפגעי התאונות בהן מעורבת רכבת?

נפגעי תאונות דרכים בכלל מקבלים פיצוי ממספר גורמים, כאשר נוסעים בתחבורה ציבורית וברכבות יכולים לתבוע הן את הביטוח הלאומי (במידה והנפגע היה בדרכו לעבודה או ממנה כאשר נסע על הרכבת) וכן את חברת הרכבות עצמה.

אם היה רכב נוסף מעורב בתאונת הרכבת תביעה תוגש גם כנגד הנהג וחברת הביטוח של רכבו עשויה להיות זו שתשלם חלק מהפיצויים.

במידה ורכבת פגעה בהולכי רגל הפיצויים ישולמו על ידי החברה המבטחת את "רכבת ישראל".

אך מה קורה כאשר שתי רכבות פוגעות זו בזו?

תאונת הרכבת בלוד

בסוף דצמבר 2012 ארעה תאונה פנימית ברכבת ישראל.
שתי רכבות עליהן לא היו נוסעים באותו הזמן התנגשו זו בזו במוסך הרכבת בלוד. נהגי הרכבות לא דיווחו על התאונה והמשיכו לתפעל את הרכבות.
מאחר ואיש לא נפצע בתאונה זו המשטרה ומד"א לא נקראו למקום והקרונות חזרו לפעילות מלאה למרות הנזק שנגרם להם.

למרבה המזל התקלה בקרונות התגלתה לפני שגרמה לתאונה מצערת עקב פעילות קלוקלת של הקרונות. אך מה היה קורה אם בשל כשל טכני הרכבת הייתה משתחררת מהמסילה ומתהפכת או שהייתה נגרמת תקלה במערכת הבלמים? במקרה כזה "רכבת ישראל" הייתה נתבעת ונאלצת לשלם פיצוי עתק.

מי הואשם כגורם לתאונת הרכבת בבית יהושע בשנת 2006?

נחזור לתיאור התאונה הקטלנית בתחילת המאמר, אותה תאונת רכבת בה חמישה נוסעי רכבת מצאו את מותם ושמונים נפצעו.
נהג הטנדר שנתקע על המסילה הואשם בהריגה, אך גם שלושה ממנהלי הרכבת הואשמו בגרימת מוות ברשלנות כתוצאה מתכנון לקוי של מפגש הרכבת עם הכביש.

בשנת 2007 הוחלט לבצע הפרדה מפלסית על מנת למנוע פגיעות עתידיות של רכבות בכלי רכב. מאז, במפגש זה לא היו תאונות – אך במקומות אחרים בארץ בהן לא בוצעה הפרדה מפלסית עדיין מתרחשות תאונות רכבת.


נפילה בתוך קרון הרכבת

סוג אחר של תאונה אחרונה שנציין בקצרה מתרחשת בתוך קרונות הרכבת עצמה.

לעתים, בעת עצירה מהירה של הרכבת, הנוסעים שלא מצאו מקום ישיבה ועמדו הוטחו בעוצמה אל הרצפה או בכסא שמולם.
מקרה זה גם מוגדר כפציעה בתאונה דרכים והנפגעים זכאים לפיצוי על פי חוק "נפגעי תאונות דרכים".

כיצד מגישים תביעת נזיקין על פגיעה בתאונת רכבת?

הגשת תביעת נזיקין מחייבת רישום ותיעוד מדויקים של העבירה, שעת התאונה ומקומה וכן מסמכים רפואיים המעידים על חומרת הפגיעה.

בדומה לפיצוי נפגעים בתאונות דרכים אחרות ככל שאוספים מידע רב יותר בזמן הקרוב לפגיעה בתאונת הרכבת קל יותר להגישה. עם זאת, לעתים, כאשר מדובר בפגיעה חריפה יותר העשויה לגרום לאחוזים גבוהים של נכות צמיתה חשוב להמשיך ולבחון את עוצמת הפגיעה לאורך חודשים ולעתים גם שנים לפני הגשת התביעה עצמה.

הסיבה לכך היא שבתחילה לא ניתן לדעת האם נזקים לעצמות או לעצבים הגורמים לקשיים בהליכה או בתנועה של הגפיים, פגיעות באיברים פנימיים או פגיעות ראש עשויים להשתפר או להחמיר עם השנים.

לסיכום, כפי שניתן לראות תאונות רכבת, בדומה לתאונות דרכים, מזכות את הנפגעים בהם בפיצוי שעשוי להגיע ממספר מקורות שונים. הראשון – חברת הביטוח של רכבת ישראל, במידה ונמצא כי נהג הרכבת או מערך התפעול של הרכבת אשם בפגיעה. במקרים של נהגים החוצים את מחסום הרכבים בנקודת המפגש בין הכביש למסילה – גם הם עלולים לתת את הדין במידה ורכבם נתקע על המסילה ונגרמה תאונה. פגיעות ברכבת בדרך למקום העבודה או ממנה עשויות לזכות גם בפיצוי מסוים על ידי הביטוח הלאומי המבטח את כלל העובדים בישראל ותאונה זו עשויה להיות מוכרת כ"תאונת עבודה".

שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב email
Email
שיתוף ב linkedin
LinkedIn