להלן כמה נקודות חשובות בנוגע לפיצויים תאונות עבודה:
במסגרת העבודה קיימים לא פעם מצבים בהם תתכן פגיעה של העובדים בין אם כזו רגעית הנראית לעיני כל ואף לפגיעות מתמשכות שלא תמיד נראות לעין או שניתן להבחין בהן ממבט ראשון.
חשוב ביותר להישאר קשובים לסביבתנו ולהבין כי מקרים מסוימים עשויים להוליד מצבים אשר ראשית – יש להימנע מהם ואף להתריע לממונים, אך בד בבד יש להבין כי בקרות מקרים על פני ציר הזמן , ייתכן ותימצאו זכאים לפיצויים עקב תאונות עבודה.
מתי תוגדר תאונה כתאונת עבודה?
תאונת עבודה תוגדר כתאונה שארעה תוך כדי העבודה ועקב אותה העבודה נפגע העובד ואף מי מטעמו (דוגמת עובדי קבלן). מדובר כמובן באירוע חריג שיש והביא את העובד לכדי פציעה, כמו, נפילה מגובה ואף מתוך ויכוח מקצועי חריף שהביא את העובד לקבלת אירוע לבבי.
המסגרת הרחבה של תאונת עבודה, כוללת בתוכה אף מקרים שאינם חד פעמיים וחריגים, אלא כאלו המתפתחים לאורך זמן וזאת בשל תנאי העבודה. מדובר במקרים בהם עובדים החלו אט אט לחוש כאבים ומגבלות שמקורם נוגעים לתנאי עבודתם, למשל: אדם העובד במפעל וחשוף לרעש רב וזאת למרות שהוא מקפיד על מיגון מפני רעש ובבדיקות תקופתיות שעשה מצביעות ללא כל צל של ספק שחלה ירידה משמעותית ביכולת השמיעה שלו.
מבחינת המוסד לביטוח לאומי הרחבת תאונת העבודה כמו גם הפוטנציאל לקבלת פיצויים – תאונת עבודה, כוללת גם מקרים שאירעו לעובד בדרך לעבודה או ביציאה ממנה. הדבר אף כולל מעבר של העובד ממקום עבודה אחד לזה האחר אם הוא מחזיק בשתי משרות או יותר. בין היתר, כוללות תאונות העבודה מקרים בהם העובד פעל במסגרת העבודה להציל גוף או רכוש, כאשר נפגע מחפץ שהיה במקום או כזה שהטיח בו עובד אחר ואף בעת שיצא לסעוד בחוץ כחלק מהשעות המוגדרות לו כהפסקה במקרים אלו ניתן לתבוע פיצויים תאונת עבודה.
מנגד, יודע החוק להגדיר שבמקרים ובהם אדם נהג ברשלנות ולא מילא אחר ההוראות הברורות ויש אף אולי המגובות בחוק בנוגע לעבודתו ובשל כך קרתה תאונה – הדבר לא ייחשב כתאונת עבודה, אלא אם נפטר אותו אדם מהתאונה, הפך נכה בעקבותיה או שאינו מסוגל לחזור לעבוד עשרה ימים לפחות.
באילו מקרים תאונה בדרך לעבודה או ממנה לא יחשבו כתאונת עבודה?
מקרים אשר לא ייחשבו כתאונת עבודה יהיו כשהעובד יחדל מדרכו המקובלת לעבודה או ממנה תוך סטייה ברורה מהדרך המקובלת והרגילה שלו לשם מילוי חובותיו או סידורים אותם תכנן.
חשוב לציין שאם בדרך קבע העובד, למשל, פונה לתפילת בוקר בבית הכנסת או רגיל בכל בוקר ללוות את ילדיו לגן והוא נפגע בדרך לבית הכנסת או לגן – יש במקרים אלו להיחשב כתאונת עבודה. מנגד, במקרים ובהם ביום מסוים, למשל, החליט העובד לצאת מוקדם מהבית ובחצי מהדרך המקובלת לעבודה פנה לנסיעה על מנת לערוך סידורים בבנק שלאחריהם תכנן להמשיך אל מקום עבודתו וקרתה תאונה בדרכו לבנק – אין הדבר ייחשב כתאונת עבודה.
תביעת חברת הביטוח של המעסיק בגין פיצויים תאונת עבודה
קיימות מסגרות רבות אשר מבטחות את עובדיהם בפוליסות של ביטוח חיים או ביטוח מנהלים כנגד פיצויים תאונת עבודה ובמסגרתן יש לרוב גם כיסוי ביטוחי בגין אובדן כושר עבודה או נכות בשל תאונה במסגרת העבודה. במקרה והעובד שנפגע אכן מבוטח באחד מאלו, יש לבחון מול חברת הביטוח של המעסיק, האם קיים כיסוי ובגינוי פיצוי אפשרי בשל אותה תאונה בעבודה?
חשוב להכיר שבתביעה כנגד חברת הביטוח של המעסיק, יש להגישה בתוך שלוש השנים הראשונות מרגע הפגיעה, ולא, תחול עליה התיישנות.
תביעת המוסד לביטוח לאומי
ניתן לתבוע פיצויים תאונת עבודה מהמוסד לביטוח הלאומי, כשבין היתר ניתן לזכות בדמי פגיעה, מענק נכות או קצבת נכות. אחוזי הנכות יקבעו לנפגע באמצעות רופאים מומחים מטעם המוסד לביטוח לאומי וזאת לאחר שיבחנו לעומק את המסמכים הרפואיים שיוגשו להם תוך זכותם אף בבדיקה של הנפגע עצמו.
לאחר קיום הוועדה הרפואית, על הנפגע לחתום על פרוטוקול המאשר את כל השתלשלות האירועים בוועדה הרפואית עצמה. כאן אין להיות נחפזים אלא לשבת בצורה שלווה ורגועה ולעבור ביסודיות על פרטי הפרוטוקול ובמידה והגעתם למסקנה שאין הפרוטוקול מתאר בצורה מדויקת את הלך העניינים או שיש והחסירו בו נתונים שלדעתכם חשוב לציינם, יש לדרוש תיקון ורק לאחר שהפרוטוקול תוקן באופן שמקובל עליכם לחתום ולאשרו.
למול כל החלטה של הוועדה הרפואית ניתנת כמובן הזכות לערער מול וועדת הערר. בסמכות ועדה זו להביא לדיון מחודש בעניין הפיצויים ובכך גם גובה אחוזי הנכות שנקבעו. חשוב לקחת בחשבון שישנם מקרים בהם וועדת הערר מוצאת שהחלטת הועדה הרפואית אף היטיבה יתר על המידה עם הנפגע והיא מחליטה לרעתו של המערער, כשהחלטתה סופית ועליה לא ניתן לערר עוד.
תביעת המעסיק עצמו
יש פעמים ואף כדאי לשקול לתבוע את המעסיק עצמו לבטח אם פגיעת העובד קרתה תחת אחריותו. מקרים רבים בבתי משפט הבהירו שלא פעם המעסיקים עצמם פועלים באופן לא אחראי ומרושל ואינם דואגים לשלומם של העובדים ובשל כך נגרמות תאונות. בהינתן כך, לצד הפיצויים תאונת עבודה הקיימים שאותם ניתן לקבל ואותם הזכרנו קודם, אין כל סיבה שלא נוכל לדרוש פיצוי ישירות מהמעסיק בשל התנהלות מרושלת שלו.
מעסיקים רבים כיום מודעים לעובדה שיש ובהתרשלותם תגיע גם לכדי תביעה של העובד עצמו ישירות מולם. חלקם כמובן ראו בכך זרז לפעול בצורה אחראית יותר במסגרת ארגונם והם מקפידים קלה כחמורה בכל הנוגע לנהלי ביטחון ובטיחות. המעסיקים אף דואגים לכסות עצמם בפוליסת ביטוח של "חבות מעבידים" ובמקרים בהם נרצה לתבוע המעסיק יש לדרוש ולקבל את פרטי הפוליסה.
