המוח האנושי הוא מכונה מופלאה. הוא מסוגל לנהל שלל פעולות במקביל כמו התנועה שלנו, המחשבות, הדיבור וההליכה.
על מנת לעבוד כשורה המוח זקוק לזרימה בלתי פוסקת של הדלק המפעיל אותו – החמצן.
לעתים, כאשר אדם חווה מחסור בחמצן מוחו מושפע בצורה זמנית או קבועה, כאשר האירוע מתרחש בתחילת החיים כמו בזמן ההיריון או הלידה לתהליך עשוי להיות אפקט קבוע ובלתי משתנה – לקות זו מכונה "שיתוק מוחין".
כאשר אנו שומעים את המילים רשלנות רפואית בהיריון , כמו גם רשלנות רפואית בלידה לרוב מתלווה תחושת הזדהות עם אותן נשים שנאלצו לעבור חווייה שכזו.
במאמר זה ננתח את הגורמים השונים לשיתוק מוחין הקשורים לרשלנות הצוות הרפואי המטפל, בדרכי הפיצוי על נזק זה וכן בזכויות עליהן חשוב לא לוותר.
אילו נכויות עשוי שיתוק מוחין לגרום?
שיתוק מוחין היא תופעה רפואית נוירולוגית חשוכת מרפא אשר גורמת לליקויים, הפרעות ומגבלות פיזיות שונות כגון נכות, בעיות ראיה, שמיעה, דיבור, הליכה או סיבוכים שונים במח.
שיתוק מוחין יכול לנבוע מגורמים רבים כגון מוטציה גנטית, חבלת ראש וזיהום, אולם הגורם השכיח ובהחלט מעציב ומכעיס הוא רשלנות רפואית במהלך הריון ובתהליך הלידה. שיתוק מוחין גורם לסבל רב לנפגע ולסובבים אותו, משום שהנזק הנגרם הוא בלתי הפיך.
כאשר שיתוק המוחין נגרם כתוצאה מרשלנות רפואית במהלך הריון או לידה ישנן זכויות רפואיות המאפשרות להקל על הקושי היומיומי איתן מתמודדים הנפגעים מהבעיה ומשפחותיהם.
אילו מקרים נחשבים לרשלנות רפואית בהיריון ומה לרשלנות רפואית בלידה?
ראשית, יש להבחין בין שני סוגים של אבחנות הקשורים לרשלנות הרפואית. נהוג לעשות הפרדה בין "רשלנות רפואית בהריון" לבין "רשלנות רפואית בלידה".
במהלך ההיריון הרופא המלווה את התהליך מפנה את האם לבדיקות בהתאם למצבה הרפואי ולגיל ההריון.
על הרופא המלווה את תהליך ההיריון לבדוק אלו סיכונים קיימים ולנקוט בחובת הזהירות. כמו לדוגמה, אם אינו בודק מחלות זיהומיות כאשר יש חשש להידבקות הוא חשוף לתביעת רשלנות רפואית. כמו כן אי אבחון פגמים מולדים בבדיקות שגרתיות בהריון מהווה רשלנות רפואית שכן אבחון מוקדם היה מאפשר להורים לבחור האם להמשיך את ההריון או להפסיקו.
במהלך הלידה ולאחריה קיימים מצבים רפואיים נוספים אשר עשויים להיות מוגדרים כרשלנות רפואית, זאת כאשר לא בוצע ניתוח קיסרי למרות שהמצב הרפואי של העובר חייב זאת, הטיפול ביילוד בוצע באופן רשלני וגרם לפגיעה, רשלנות באבחון מצוקה של העובר או של היילוד, אי השגחה על סימנים חיוניים של הילוד ועוד מקרים נוספים שהוגדרו על ידי בית המשפט כרשלנות רפואית.
הזכויות הרפואיות
על מנת למצות את הזכויות הרפואיות חשוב להכיר את הזכויות המגיעות להורי ילד שנפגע כתוצאה מרשלנות רפואית בלידה.
בנוסף על נקודות זכות במס הכנסה, גמלת ילד נכה בביטוח לאומי, קצבת סיעוד ושירותים מיוחדים אשר זכויות אלו ניתנות לכל ילד הסובל משיתוק מוחין, כאשר מדובר בשיתוק מוחין הנגרם מרשלנות רפואית בלידה ניתן לתבוע פיצויים בבית משפט לאור העובדה כי לעיתים מדובר בנזקים קשים ובלתי הפיכים שאף עלולים לקצר את תוחלת החיים באופן משמעותי.
מי יכול לתבוע?
כאשר בוצעה רשלנות רפואית בקטין, הקטין עצמו רשאי להגיש בעצמו או באמצעות הוריו תביעה הנקראת "הולדה בעוולה".
משמעות תביעה זו היא שהילד שנולד חיי חיים מלאי סבל שטוב היה לו אילו לא היה נולד כלל. כמו כן הוריו של הילד הסובל משיתוק מוחין יכולים לתבוע בגין הפסדים כספיים הוצאות רפואיות ואף עוגמת נפש. חשוב לדעת שעל מנת לתבוע בגין רשלנות רפואית יש להוכיח ששיתוק המוחין נגרם על ידי הרשלנות הרפואית ואילו "רופא סביר" לא היה מתרשל.
האם היה ניתן למנוע את שיתוק המוחין?
שיתוק מוחין הוא מצב הנגרם כתוצאה מסיבוכים שונים שחלקם הגדול ניתן היה למנוע. תפקידו של הרופא במהלך ההריון והלידה הוא קריטי וכל טעות עלולה לשנות את חיי הילוד וחיי הוריו לנצח. לכן בתי המשפט לא מקלים ראשם במקרים כאלה ומאפשרים לתבוע בגין אותה רשלנות רפואית.
המדינה גם כן מסייעת בסיוע כספי והנגשה לסובלים מהבעיה. אולם חשוב לזכור מרבית התביעות המוגשות לבית המשפט מוגשות כאשר שיתוק המוחין הינו קשה ומותיר את הקטין הסובל ממנה סיעודי ובעל תפקוד נמוך ביותר.
איך מגישים את התביעה לרשלנות רפואית בלידה?
תביעת רשלנות רפואית בלידה מוגשת באמצעות איסוף של כלל המידע הרפואי הנוגע לתהליך ההיריון והלידה.
בהתבסס על מקרים רבים קודמים בהם התנהגות רשלנית כלשהי (כמו חיבור מאוחר של האם למוניטור, התעלמות משינוי בקצב הלב של העובר ומקרים נוספים) ניתן לנתח מה הגורם לשיתוק המוחין ולזהות כיצד היה ניתן למנוע אותו.
יש להבין כי לא בכל מקרה שיתוק המוחין קשור בהכרח להתנהגותו של הצוות הרפואי בלידה. לעתים, סיבוכים במהלך ההיריון גורמים למצב שבו חמצן אינו מוזרם למוחו של התינוק, לזיהומים כלשהם המעכבים את התפתחותו ולליקויים נוספים שהצוות הרפואי לא היה יכול לגלות בזמן. לכן, הגשת התביעה מלווה בחוות דעת רפואית מקצועית בה מנותחת התנהגותו של הצוות המטפל באישה ההרה, הרופא המטפל בה במהלך הלידה וכן השלבים השונים שהובילו לנזק.
לאחר מכן, כאשר הוכח הקשר בין ההתנהלות של הצוות הרפואי לנזק שנגרם קובע בית המשפט כיצד נזק זה ישפיע בעתיד על חייו של הלוקה בשיתוק מוחין ועל חיי משפחתו והם מפוצים בהתאם.
הגורם המשפטי המלווה את המשפחה בתקופה זו יכול לסייע בניתוח והכנת חוות דעת משפטית הכוללת את מסקנות חוות הדעת הרפואית ומעביר את הנתונים לפני השופט הפוסק את סכום הפיצויים אם הוכחה רשלנות רפואית.
חשוב לציין, בהקשר זה כי על פי עדכון שנעשה לחוק תביעות "הולדה בעוולה" מוגשות על ידי הוריו של הקטין ולכן ההתיישנות עליהן היא שבע שנים ממועד הלידה. בעבר, ילדים היו יכולים להגיש את התביעה עד גיל 25 בהסתמך על חקיקת "חיים בעוולה". לכן, לעתים שני עשורים וחצי לאחר הלידה היו מוגשות תביעות כנגד צוות רפואי לאחר שנים רבות, כאשר לא היה ניתן להגיע לכלל המסמכים ולהוכיח כי אכן התקיימה רשלנות או לאו. על פי החקיקה החדשה לא יתקבלו תביעות "חיים בעוולה".
