תביעת נזיקין – סיפורו של רפי

אני רפי, בן 50 מאזור השפלה. במשך 15 שנה אני עבדתי בסטקייה בעיר מגוריי. אהבתי מאד את העבודה, גם כשהיא הייתה פיזית, שוחקת, קשה ומלחיצה. הייתי פרצוף מוכר בסטקייה. הכרתי את הלקוחות הקבועים, הם הכירו אותי, ומבחינתי ההזדמנות לקשקש איתם ועם הקולגות במהלך המשמרת הייתה מה שהפך כל יום לכיף הרבה יותר. תביעת נזיקין ואני היינו כמו שמן ומים. לא מתחברים בכלל. לא ידעתי כלום על תביעת נזיקי ולא הכרתי אף אחד שעבר את התהליך.

בכל פעם שעברתי מהחדר האחורי, של העובדים, לדלפק שבו הגשנו את האוכל לסועדים, תמיד משך את עיניי חור ברצפה, שנגרם בגלל אריח שהתרופף ויצא ממקומו. יום אחד, במהלך משמרת לחוצה במיוחד, בשעת השיא, לא שמתי לב לאריח הרופף ומעדתי עליו. התוצאה? שבר מורכב ביד, שבלמה את הנפילה, ונקע בקרסול.

כך הבנתי כי תביעת נזיקין תהפוך לחלק מעתידי הנראה באופק…

כבר אז הבנתי שהדרך שלי בסטקייה שכל כך אהבתי כנראה נגמרה, ולמה? בגלל איזו שטות, שטות שהערתי עליה לבעל הבית מראש והוא אמר "אני אטפל" וכלום לא קרה? שטות שהייתה התפקיד של בעל הבית והוא לא הקפיד עליה, ובעקבותיה אני אהיה זה שישלם את המחיר? הרגשתי שאני חייב לעשות מעשה, וכך הגעתי לתביעת נזיקין.

חיפוש קצר ברשת הפנה אותי לשפרגר ושות'. בשבילם תביעת נזיקין היא המומחיות, לא פחות. זה בדיוק מה שאני צריך, אחרי מה שעברתי. משרד שמוקדש ברובו לשירות שלו אני זקוק יותר מכל.

עורך הדין הכין אותי נפשית לכל מה שקשור לאותה תביעת נזיקין קרבה, ולא החסיר ממני כלום. אני צריך לצלם את האריח השבור, להראות את הנזק שעברתי ביד וברגל, להגיש חוות דעת רפואיות, ולהיות מוכן נפשית להליך לא קצר. הוא גם היה בעבורי אוזן קשבת, עניין חיוני בכל תביעת נזיקין, מניסיון, בפרט כשמדובר במקום עבודה שהיה לי כמו בית שני במשך כל כך הרבה שנים, וכבר לא אחזור אליו, לא לאחר הפגיעה ביד שאולי תישאר לצמיתות.

בעצתו של עורך הדין הגעתי לרופאים, השגתי את כל האישורים וכל חוות הדעת, עורך הדין התייצב איתי לשיחה עם חברת הביטוח, ובסיומה של אותה תביעת נזיקין, הגענו לפיצויים המירביים – 280,000 ₪ מעבר לתשלום הביטוח הלאומי (חשוב מאוד לציין) שהם בדיוק מה שאני יכול לבקש לעצמי לפנסיה מוקדמת.

המקרה נסגר בדלתיים סגורות ולא הפצתי אותו הלאה, כמובן שגם בעל הסטקייה לא עשה זאת, אבל המעגל הקרוב לי ולבוס שלי לשעבר עכשיו יודע מה המשמעות של תביעת נזיקין. עכשיו כל הסובבים יודעים שמקום עבודה הוא לא המקום לעגל פינות ולקוות לטוב, אם התגלה מפגע בטיחותו פוטנציאלי. אי אפשר לטאטא מתחת לשטיח, אי אפשר להתעלם, חובה לטפל. למען הרווחה של העובדים, הרווחה של המקום, מניעה של תביעות עתידיות, ופשוט כי יש דין ויש דיין.