לפני כשמונה עשורים, מעט לפני קום המדינה, הגיעו לארץ עשרות אלפי עולים חדשים מרחבי העולם.
עולים אלה השתלבו במרקם של המדינה החדשה הנבנית אך גם הביאו מטען רב עמם – את תרבותם ואף את המחלות מהן סבלו במדינות המוצא. אחת מהמחלות האלה הייתה מחלת הגזזת.
איך מקבלים את הפיצויים בתביעה לנפגעי גזזת?
עולים שהגיעו למדינה ממדינות צפון אפריקה ומדינות נוספות שנחשדו כחולי גזזת ועברו את טיפולי הרנטגן יכולים עדיין להגיש תביעה כנגד המדינה על תוצאות טיפולים אלה. במיוחד חולים במחלות סרטן הכוללות מנינגיומה מוחית וגידולים אחרים שהוכח בעבר שהגורם להם הוא הטיפול האגרסיבי כנגד הגזזת.
בעוד על תביעות אחרות חלה התיישנות של 7 שנים לאחר שהתגלו תוצאות הטיפול הרשלני או הפוגע, בתחום הגזזת לא חלה התיישנות – וגם שאריהם של נפגעי הגזזת יכולים להגיש תביעה לפיצויים.
אין לי מסמכים – כיצד אוכל להגיש את התביעה?
תהליך התביעה אינו מבוסס על מסמכים הקשורים לטיפולים אלא על ההוכחה של תאריך העלייה לארץ ממדינה שנחשדה כמקור לגזזת וכן עדויות על המיקומים בהם נערכו טיפולי הרנטגן. טיפולים אלה היוו טראומה עבור העולים החדשים ולכן במקרים רבים, גם אם גילם מבוגר, יזכרו את העיר או האזור בה נערכו. וועדה מיוחדת מחליטה האם אכן הטיפול בוצע ולאחר שמוכח כי אכן יש קשר בין הטיפול למנינגיומה המוחית (במקרים רבים עו"ד מומחה יכול להגיש את התביעה בהסתמך על ניסיון העבר) – אתם זכאים לפיצויים לאחר שהבקשה הועברה למרכז הלאומי לנפגעי גזזת.
מה אם הזכאי לפיצויים נפטר מהמחלה?
מדינת ישראל מכירה גם בזכויות בני משפחותיהם של נפגעי הטיפולים נגד גזזת שסבלו מגידולים בראש, גם אם הגידול היה מוגדר בתחילה כגידול שפיר ולאחר מכן נפטרו מהמחלה. זכויות אלה נשמרות לבן זוגו של הנפטר ואף לילדים שהיו קטינים בזמן שנפטר. על מנת להגיש תביעה של בני משפחה יש לפנות עם פרטי תאריך העלייה לארץ והתיעוד הרפואי של הנפטר ולבחון אפשרות הוכחה כי המחלה נבעה מהטיפולים שעבר בשנות הארבעים והחמישים כנגד גזזת.
ישנה חשיבות עצומה בליווי של איש מקצוע בעל ניסיון ומומחיות בתחום.