שיתוק מוחין רשלנות רפואית
בוחנים אפשרות של הגשת תביעת רשלנות רפואית שתוצאותיה הובילו ללידת עובר הסובל מאחד הסוגים של שיתוק מוחין?
במאמר זה נסקור בהרחבה כיצד נקבעים הפיצויים בבית המשפט, מי משלם פיצויים אלה ונעמוד על המאפיינים השונים במספר פסקי דין שהגיעו לפתחם של בתי משפט ברחבי הארץ בתחום.
מהו שיתוק מוחין?
שיתוק מוחין הוא שם כולל לקבוצה של מספר פגיעות הנגרמת בשל סיבות גנטיות, פגיעה בזמן הלידה או אחריה.
אדם הסובל משיתוק מוחין סובל, בדרך כלל, מנכות באחד הגפיים ועשוי גם לסבול מפיגור. הפגיעה גורמת לליקויים מוטוריים ותנועות בלתי רצוניות, ליקוי בטונוס השרירים ועשויה גם להשפיע על שרירי הפנים ולגרום לליקוי בדיבור.
חיי הלוקים בשיתוק מוחין בדרגות נכות שונות מושפעים מהמחלה לכל חייהם, כמו גם אורח החיים של משפחתם. לכן, אם הפגיעה נגרמה כתוצאה מרשלנות רפואית משפחת החולה עשויה לתבוע את בית החולים המטפל באם ובוולד בעת הלידה, על הפעולות המוגדרות כרשלנות אשר הובילו למחסור בחמצן במוח או לפגיעה פיזית שגרמה לשיתוק המוחין.
כיצד מוכיחים כי שיתוק המוחין נגרם כתוצאה מרשלנות רפואית בעת הלידה?
העובדה כי ילד סובל משיתוק מוחין עם לידתו אינה בהכרח תוצאה של רשלנות רפואית בעת ההיריון או הלידה. לכן, בתביעות נזיקין ובמיוחד כאשר בתביעה זו (המכונה "הולדה בעוולה") בה אדם נולד עם ליקוי רפואי המלווה אותו ואת משפחתו לכל חייו יש להוכיח כי אכן היה ניתן למנוע ליקוי זה לו היה הצוות הרפואי נוקט בפעולות מסוימות או נמנע מלנקוט בפעולה כלשהי.
תהליך ההוכחה של אירועים שונים הקשורים לרשלנות רפואית בזמן הלידה מבוסס על ארבע נקודות עיקריות:
1. הוכחה כי הייתה צריכה להיות חובת זהירות – כלומר שההיריון היה בסיכון כלשהו או שהאם הייתה מוגדרת מראש כנושאת עובר בסיכון.
2. הוכחה כי הייתה הפרה של חובת הזהירות – כלומר שבעת הלידה או לפניה הצוות הרפואי לא פעל בזמן על מנת למנוע נזק לעובר, לא חיבר את האם למוניטור או שלח אותה לביתה למרות שיתכן והחלה לסבול מצירים.
לעתים, עובר מנסה להגיח לעולמו מספר שבועות לפני מהלך הלידה התקין (כמו בלידת פג) וחובתו של הצוות הרפואי לזהות את הסטטוס המדויק של האם ההרה.
3. גרימת נזק לעובר – יש להוכיח כי אכן העובר סובל מלקות. במקרה של שיתוק מוחין ההוכחה הרפואית כמעט ומובנת מאליה.
4. הוכחת קשר בין הרשלנות הרפואית לנזק – במקרה של שיתוק מוחין יש להוכיח כי אכן הוא נגרם בשל חוסר חמצן או מפגיעה פיזית בתינוק, שלא הייתה מתרחשת אם הצוות הרפואי היה נוהג בזהירות המרבית בהתאם לסטטוס האם.
מרבית התיקים המגיעים לכותלי בית המשפט כוללים הוכחות המבססות את ארבע הנקודות שצוינו לעיל, כאשר גורמים שונים יכולים לאפיין את הסיטואציה שבעטיה העובר סובל משיתוק המוחין.
החלק הקשה ביותר להוכחה, בדרך כלל, הוא הקשר הנסיבתי בין כל הגורמים לרשלנות הרפואית לתוצאה המצערת – ילד הנפגע בשיתוק מוחין.
נציין, עם זאת, במאמר מוסגר כי לעתים בשל ההתרשלות הרפואית העובר כלל לא שורד.
במקרה זה מוגשת בכל זאת תביעת רשלנות רפואית שעניינה הפיצוי של בני המשפחה על אובדן חייו של העובר בשל רשלנות. הפיצויים במקרה זה, כמובן, יפסקו על ידי בית המשפט ללא המרכיב הנוגע לטיפולים עתידיים.
נשאלת השאלה אילו סיטואציות יכולות לגרום במישרין או בעקיפין לשיתוק מוחין ובאילו שלבים של ההריון והלידה הם מתרחשים?
גורמים לשיתוק מוחין הקשורים לרשלנות רפואית
כיום מוגדרות מספר סיבות הגורמות לשיתוק מוחין וקשורות לרשלנות רפואית של הצוות המטפל בשלבים שונים במהלך ההיריון, הלידה ואחריה.
בין הגורמים הללו ניתן לציין מצוקה עוברית כאשר חבל הטבור נכרך סביב ראשו של הילד או הוולד מתנתק ממנו, חוסר בחמצן בדמה של האם מסיבות שונות, מחלות שונות של האם בזמן ההיריון כמו אדמת ודלקת קרום המוח שלא אובחנו בזמן ההיריון וגרמו ליקויים לעובר ברחם ושטפי דם שונים בזמן ההיריון כתוצאה מנפילה או תאונה שלא אובחנו בזמן.
במהלך הלידה לעתים נגרם שיתוק מוחין בשל מחסור באספקת חמצן למוחו של הילוד, חבלה כתוצאה מפעולות שבוצעו בזמן הלידה או ליקויים שנגרמו כתוצאה מהזרקת האפידורל. אחרי הלידה שיתוק מוחין עשוי להופיע בעקבות מחלות שונות שעברו מהאם לוולד או חום גבוה שלא אובחן בזמן.
חשוב להבין כי ללא מחסור זה בחמצן במהלך המצוקה בתהליך היציאה מגופה של האם תאי מוחו של התינוק היו נורמליים, גופו היה מתפקד כשורה והוא היה יכול להתחיל את חייו ללא נכות קשה.
תהליך קביעת הפיצויים כולל הבנה מלאה של נושא זה בעת קבלת החלטה על סכום הפיצוי.
נזק לא ממוני:
כאשר אדם כלוא בתוך גופו אחד האספקטים הנלקחים בחשבון בחישוב פיצויים לנפגעים בשיתוק מוחין הוא העובדה כי פעמים רבות מצבו המנטלי של אותו אדם שפיר לחלוטין בעוד גופו אינו מתפקד.
כפי שציינה השופטת בלהה טוקובסקי בפסק הדין שנתנה במרץ האחרון (2018) במשפטו של קטין הסובל משיתוק מוחין כתוצאה מרשלנות הצוות הרפואי בזמן הלידה :
"הלכה היא כי הערכת הפיצויים בגין הנזק הלא ממוני – כאב וסבל וקיצור תוחלת חיים – היא אינדיבידואלית. בהערכה זו יש להתחשב בהיבטים השונים של הפגיעה והשלכותיה על התפקוד היום יומי ואיכות החיים. הקטין מתמודד יום – יום, שעה – שעה, עם נכות קשה המגבילה אותו בכל התפקודים המוטוריים ובתקשורת עם הסובבים אותו, זאת תוך הבנה ומודעות מלאה למצבו כך שלמעשה הוא "כלוא בתוך גופו" ואינו מסוגל לבטא את עצמו ואת יכולותיו באופן חופשי ועצמאי. בהתחשב בנכות הקשה ובתסכול הנובע מהקשיים בתקשורת ובתפקודים המוטוריים ובמכלול ההיבטים של הפגיעה לרבות הקיצור בתוחלת החיים, ראיתי להעריך את הפיצוי בגין הנזק הלא ממוני בסכום של 1,000,000 ₪."
אירועים מצערים כתוצאה מרשלנות רפואית אשר גרמו לשיתוק מוחין
לאורך השנים אירעו מקרים מצערים רבים בהם ילדים לקו בשיתוק מוחין בתהליך ההיריון והלידה. רבים מהם התפרסמו בתקשורת עוד בזמן ההליך המשפטי, כאשר בחלקם פורסם גם סכום הפיצוי שהוענק לתינוק ולבני משפחתו ונועד לסייע במימון הסייעות והטיפולים השונים לילד הנכה.
נסקור בקצרה כמה מהמקרים תוך התמקדות בסיבות הרפואיות שגרמו לנזק בלתי הפיך.
רמב"ם: איחור של הצוות הרפואי בטיפול בעובר במצוקה
לפני מספר ימים עלה לכותרות מקרה מצער של אם שדווחה כי היא חשה שהעובר שבבטנה נע פחות, החלה הפרשה דמית ואף תחושה של צירים.
המטופלת פנתה באופן מידי לבית החולים רמב"ם. הצוות הרפואי אמור במקרה כזה לפנות את היולדת לחילוץ מהיר של העוברית מהרחם.
בפועל, הצוות הרפואי השתהה ולמרות הנתונים על מצוקה שהופיעו במוניטור שחובר ליולדת, ולא ביצע ניתוח קיסרי מידי.
במקום זאת, הונחתה המטופלת לשכב במיטת טיפולים מחוברת לאינפוזיה. כאשר לבסוף החליט הצוות הרפואי, באיחור ניכר, לבצע פקיעה של מי השפיר בה התגלתה צואה עוברית שגרמה לקשיי הנשימה.
העוברית נולדה עם שיתוק מוחין, פיגור שכלי ואינה יכולה לתקשר באופן מילולי. מקרה זה הוביל לתביעה כנגד בית החולים רמב"ם בטענה כי רופאיו קיבלו החלטה רשלנית שהשפיעה בצורה מהותית על חייה של הפעוטה (כיום בת שנתיים וחצי עם 100% נכות) תוך הוכחת קשר מובהק בין אי אספקת החמצן לפעולה לבין התוצאות הטרגיות – החייאה מיד לאחר הטיפול, פיגור שכלי ושיתוק מוחין.
הפיצויים שנפסקו לטובת המשפחה המשפט עדיין לא פורסמו.
בית חולים כרמל:
פיצוי תקדימי גבוה על סך 15 מיליון שקלים לקטין אירוע נוסף שהגיע לבית המשפט בתל אביב וזיכה את משפחתו של חולה שיתוק המוחין בסכום גבוה ביותר (15 מילוני שקלים) לאחר שהגישו תביעת רשלנות נדון באריכות.
הסיבה לנזק לתינוק הייתה השתהות בחילוץ התינוק למרות שמוניטור בית החולים שחובר ליולדת הציג נתונים על האטה משמעותית בקצב ליבו של העובר.
לאחר שחולץ הילד סבל מנכות מלאה. במקרה זה קופת החולים אכן הודתה על חלקה בנזקים שנגרמו לילד, אך פנתה לבית המשפט על מנת שיפסוק מהו הסכום המגיע למשפחה כפיצוי.
בית המשפט בצע את החישוב על סמך ההנחה כי במשך תוחלת חייו הצפויה יזדקק הילד שיהפוך למבוגר הוצאות על טיפולים רפואיים, השגחה צמודה, טיפולים פארה רפואיים, התאמת דיור לצרכיו הפיזיים ואף טיפולי שיניים, טיפוליים מיניים והוצאות נוספות הנובעות ממחלתו.
הנתבעת, במקרה זה, ניסתה להפחית את הסכום הגבוה בטענה כי כספים אלה יישאו ריבית גבוהה אם יושקעו בתבונה.
מה דעת החוק במקרה זה? כיצד הוגדל הפיצוי?
שיעור ריבית ההיוון במקרה הנדון בפיצויים גבוהים המגיעים לסכומים של מיליוני שקלים קיימת משמעות לא רק לסכום הפיצוי שפוסק בית המשפט אלא גם למרכיב פיננסי נוסף – "ריבית ההיוון". במילים פשוטות ניתן להסביר זאת כך – הסכום המושקע בפיצויים אמור להספיק לטווח זמן ארוך, לכן יש לסגור אותו בתוכנית חיסכון כלשהי. לאורך הזמן תוכנית חיסכון זו תצבור ריבית המאפשרת להגדיל את הסכום שהעובר למשפחתו של החולה שיתוק המוחין לצורך טיפול עתידי בו. במקרה הנוכחי נטען על ידי המוסד הרפואי הנתבע כי יש להפחית סכום של 3% מהפיצויים שנפסקו (במקרה של 15 מיליוני שקלים מדובר בסכום גבוהה בחיסכון לאורך מספר עשורים).
השופטת במקרה זה פסקה כי על פי נתונים שהובאו לא ניתן להשקיע את הסכומים הללו בתשואה סולידית ברמות סיכון נמוכות ולכן קבעה כי שיעור ההיוון יעמוד על 2% בלבד. כך זכה המטופל לקבל פיצוי מוגדל בזכות תכנון נכון של ניהול הכספים לא רק בעת תשלום הפיצוי אלא גם בעתיד.
כאשר הרופא אינו הגורם לנזק: תביעת שיתוק מוחין לאחר רשלנות בלידה לאחר טיפולי פוריות
אחת התביעות שזכו לפיצוי גבוה בסך ארבעה מיליוני שקלים בתחום רשלנות רפואית שגרמה לשיתוק מוחין עסקה בזוג שניסה במשך 25 שנים להביא ילד לעולם ועבר טיפולי פוריות.
הזוג קבל את הבשורה כי האם נושאת בבטנה תאומים וההיריון התקדם, אך בסופו אחת מהעוברות נולדה עם שיתוק מוחין.
בניתוח הנתונים שלאחר הלידה הסתבר כי היה ניתן לגלות שההיריון אינו מתקדם כשורה כאשר בין השבוע ה-32 והשבוע ה-36 להיריון משקלן של התאומות לא השתנה.
כאשר רופא מגלה כי משקל העוברים אינו עולה ניתן היה לתאם בדיקת דופלר או פרופיל ביופיזיקלי, לגלות את הנזק ולבצע ניתוח קיסרי.
פסיקת בית המשפט הייתה שלו היה הרופא המטפל באם מפנה אותה ללידה מצבן של התינוקות היה טוב יותר.
בפסיקה זו, לעומת פסיקות אחרות בנושא חלקו של הרופא בנזק נקבע ל-50% בלבד.
מדוע? בפסק הדין נכתב כי הנתבע לא גרם לנזק עצמו לעובר אלא רק להחמרתו. לכן, בית המשפט קיבל את טענת הסניגור של הרופא כי לא היה ניתן למנוע לחלוטין את הפגיעה בוולד עוד בזמן ההיריון.
מדוע חשוב להסתייע בעו"ד המתמחה בתביעות רשלנות רפואית?
לאחר סקירת המקרים המגוונים של רשלנות רפואית ששינתה את חייו של אדם עוד מיומו הראשון ועד ליומו האחרון, שינויים המשפיעים בצורה משמעותית גם על אורח החיים של בני משפחתו, ניתן להבחין כי הסכום שקובע בית המשפט נועד לא רק לפצות את הלוקה במחלה ואת משפחתו על הנזקים הכלכליים והנפשיים הצפויים להם בעתיד – אלא גם להבטיח כי איכות חייו של אותו אדם ה"לכוד בגופו" תשמר כפי שציינה במפורש השופטת בלהה טוקובסקי בפסק הדין והוא יוכל לצאת לחופשות המותאמות למצבו, לעבור בשלב זה או אחר לדירת מגורים בעצמו ולנסות לשמור על אורח חיים קרוב ככל האפשר לזה של אדם רגיל למרות הפגיעה.
לכן, כאשר מגישים תביעת רשלנות רפואית חשוב להסתייע בעו"ד הבקיא במונחים הרפואיים ומסוגל לנתח את ראשי הנזק השונים על מנת לבקש בעבור הילד ובני משפחתו את הסכום המקסימלי שיבטיח את איכות חייהם. מדובר בעבודה הנמשכת לעתים מספר חודשים בהם עורך הדין מרכז את המסמכים הרפואיים הרלוונטיים ובוחן פסקי דין קודמים על מנת לזהות תביעות שהצליחו והובילו לפיצוי מוגדל.
שיתוק מוחין רשלנות רפואית – מי משלם לעו"ד על עבודתו?
תביעות העוסקות ברשלנות רפואית ומזכות את המשפחה בפיצויים משולמות בתום ההליך המשפטי בהתבסס על אחוזים מהתביעה.
את שכרו של עורך הדין, אם הוכח כי אכן הנזק נגרם בשל רשלנותו של הרופא, משלם הגוף הנתבע. בדרך כלל התשלום יגבה מחברת הביטוח המעניקה לבית החולים או לרופא עצמו "ביטוח אחריות מקצועית" ובית המשפט יקבע את שיעורו.
שכר הטרחה של עורך הדין אינו מנוכה מהסכום הכולל שנקבע כפיצוי אלא נוסף אליו.
לסיכום, הפעולות הרפואיות המתבצעות במהלך ההיריון והלידה עשויים לשנות את חייו של אדם מקצה לקצה. מחסור בחמצן ולו למספר שניות בלבד עשוי לגרום לתוצאה הרת אסון – לחוסר פעילות של חלק מתאי המוח העשויים להוביל לשיתוק מוחין, לפיגור ולנזקים אחרים לגוף הוולד. מלבד זאת, גם פעולות המבוצעות בזמן ההיריון עצמו, לצד ניתוח דקדקני של תוצאות מעקב הלידה יכולות להשפיע על מצבו הבריאותי של התינוק.
במידה ואחת מפעולות אלה בוצעה בצורה רשלנית הצוות הרפואי עשוי לעמוד בפני משפט בו יקבעו פיצויים למשפחתו של הלוקה בשיתוק מוחין – כספים שיסייעו למשפחה לסייע לאותו אדם לחיות חיים נורמליים ככל האפשר במסגרת הנכות, על כל המשתמע מכך. פנייה לעו"ד המתמחה בתחום הרשלנות הרפואית תסייע למקסם את הסכום המתקבל כפיצוי תוך הוכחת ראשי הנזק השונים והקשר הנסיבתי המובהק בין פעילות הצוות הרפואי לנזק שנגרם.
לייעוץ ומידע על רשלנות רפואית שיתוק מוחין אתם מוזמנים לפנות למומחים שלנו.
