פגיעה במהלך השירות הביטחוני מזכה את הנפגע בתשלומים על ידי משרד הביטחון מתקציב מיוחד המיועד לנכה צה"ל.
בניגוד לפגיעה במהלך תאונה או פגיעה בקהילה האזרחית המובילה לתביעה כנגד הביטוח הלאומי ופוליסות ביטוח פרטיות, במקרים רבים יהיו נכי צה"ל זכאים הן לפיצוי חד פעמי גבוה יותר והן לפיצוי חודשי קבוע המיועד לסייע בשיקומם ובניהול חייהם לאחר הפגיעה.
על מנת להגיש בקשה לתביעה במסגרת משרד הביטחון יש לעמוד בפני וועדה רפואית ולהציג את המסמכים הרלוונטיים בפני מחלקת השיקום קצין התגמולים.
במדריך זה נעמוד בקצרה על עילות שונות לתביעה כנגד קצין התגמולים, נסקור פסקי דין בהם ניתן לגלות את האתגרים אותם צריכים נכי צה"ל לצלוח בדרך לקבלת הפיצויים ונבחן בקצרה גם את זכויותיהן של אלמנות משרד הביטחון במקרה שהפגיעה הובילה, חלילה, למותו של אדם הנפגע במהלך שירותו הצבאי.
מחלת שירות
אחת הסיבות שבעטיין ניתן להגיש תביעת נכות אינה קשורה לפציעה או חבלה בתאונה אלא למחלה המתגלה במהלך השירות הצבאי.
בחוק הנכים (תגמולים ושיקום) מצוין תביעות הפיצויים יוענקו לחולים במחלה שאופייה, מהותה ונסיבותיה אופייניים לשירות הצבאי.
מחלות אלה עשויות להיות כתוצאה מחשיפה לחומר מסוכן (בהתאם לצו מיוחד שקבע שר הביטחון) לקרינה מייננת או לקרינה אינפרא אדומה.
מחלה שנובעת מהדבקות בעקבות חשיפה למוצרי דם או נוזלי גוף במהלך טיפול רפואי בתנאי שדה.
פגיעה בשמיעה בשל אמצעי לחימה רועשים או מחלות אחרות שנקבעו על ידי שר הביטחון, בהסכמת שר האוצר ובאישורה של וועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת.
נסקור בקצרה פסקי דין הנוגעים למחלות שירות שהוגשו כנגד משרד הביטחון וקצין התגמולים בשנים האחרונות.
טיפול במרפאה צבאית
מקרה נוסף שהגיע לערעור לאחר הפסד בתביעה נגד קצין התגמולים עסק דווקא במחלה שנגרמה כתוצאה מטיפול לקוי במרפאה צבאית.
במקרה זה איש קבע שנפצע במהלך חופשה בעודו משחק כדורסל טופל בתחילה בבית חולים בקהילה שם ידו גובסה. לאחר מכן, כאשר הגיע למרפאה הצבאית ידו נבדקה והושמה בגבס למרות שהשבר אוחה.
גיבוס היד ככל הנראה גרם למחלת תסמונת הכאב הכרוני (CRPS) וידו התנפחה.
בתביעה הראשונה כנגד קצין התגמולים לא הצליח איש הקבע להוכיח כי פגיעתו נבעה מהטיפול במרפאה, אך לאחר מכן במהלך הערעור נמצאה הראייה כי לא הייתה סיבה לגבס את ידו זמן כה ארוך – ברישומי המרפאה הצבאית תועד כי לא נמצא שבר.
לכן איש הקבע זכה בערעור משום שביקור במרפאה הצבאית היה חלק בלתי נפרד משירותו הצבאי ולא היה באפשרותו לקבל טיפול בבית חולים אזרחי.
קצין התגמולים חויב בתשלומים לאיש הקבע וכן בתשלום הוצאות בית המשפט והערעור.
מחלות שירות נפשיות
לצד מחלות השירות שציינו לעיל קיימות גם מחלות נוספות שהוכרו על ידי משרד הביטחון לאורך השנים.
מחלות אלה לא פגעו פיזית בגוף אלא בנפש. אחת המוכרות שבהן היא "הלם קרב", אך גם לעתים מחלות נוספות שנגרמו כתוצאה מחשיפה לתהליך לחימה ממושך כמו סכיזופרניה ו OCD (תסמונת כפייתית) הוכרו כמחלות שירות.
כיצד ניתן להציל את התביעה מהתיישנות?
תהליך ההכרה בנפגע כנכה צה"ל עשוי לפעמים להמשך שנים. על הנפגע להביא הוכחות לסיטואציה שהובילה לפגיעה, להראות שהיה בשירות מילואים או שירות סדיר ולהבהיר כי לא קיים גוף אחר היכול לפצותו על פגיעה זו.
במיוחד כאשר מדובר בפגיעה בשיעור של מעל 20% קיים הבדל משמעותי בין הזכויות הניתנות לנכי צה"ל המפוצים על ידי משרד הביטחון בהשוואה לנכים המטופלים בביטוח הלאומי.
לפי החוק תביעה המבוססת על חוק הנכים עשויה להתיישן לאחר שעברו שלוש שנים מהיום שבו השתחרר האדם שנפגע במהלך השירות.
אם הפגיעה הפיזית שבעטיה דורש התובע פיצויים הייתה, לדוגמה, בשנת 2008 ואותו החייל השתחרר משירותו הצבאי בשנת 2010, בה נפגע, משרד הביטחון עשוי לטעון כי קיימת התיישנות בשנת 2013.
באמצעות עו"ד מומחה בתביעות כנגד משרד הביטחון עדיין ניתן להוכיח באמצעות רשומות רפואיות רשמיות על הפגיעה (במיוחד אם הובל באמבולנס או טיפל טיפול שתועד ברשומות הצה"ליות בבסיס) ולהאריך את משך הזמן בו ניתן להגיש את התביעה למרות ההתיישנות.
מדוע לא נקבעו 7 שנות התיישנות כמו בתביעות נזיקין אחרות?
בתביעות נזיקין אחרות שאינן כנגד משרד הביטחון נקבעות 7 שנות התיישנות מקרות הפגיעה. חשוב להבין כי בתביעת נכות כנגד משרד הביטחון ספירת שנות ההתיישנות מתחילה רק מאותו הרגע שבו עזב הנפגע את שירותו הצבאי.
נוכל להדגים זאת במקרה של אדם המשרת בצבא קבע ויכול לשהות בו שני עשורים.
אם נפגע בשנתו השנייה בשירות (18 שנים לפני שפרש) עדיין תוענק לו אפשרות לתבוע קצבת נכות 3 שנים לאחר הפרישה או 21 שנים לאחר קרות מקרה הביטוח.
הסיבה לכך נובעת מהעובדה כי פעמים רבות אדם המעוניין להמשיך ולשרת בקבע לא יתבע את הגוף "המעסיק" אותו ויסכן את מעמדו האישי והמקצועי.
לכן, במקרה זה החוק מאפשר להאריך בשנים רבות את התקופה בה התביעה מתיישנת. לעומת זאת, חיילים המשרתים בשירות סדיר של מספר שנים עשויים למצוא עצמם נפגעים מהחוק מעצם העובדה כי סיימו את שירותם הצבאי תוך שנים מספר ותביעתם עשויה להתיישן בתוך פחות משבע שנים.
אילו מאפיינים צריכים להיות בתביעה על מנת שניתן יהיה להגישה באיחור רב?
על מנת להגיש תביעה מאוחרת כנגד משרד הביטחון יש להסתמך על מגוון רחב של עדויות ומסמכים הנוגעים לפגיעה.
תביעה זו שונה באופייה מתביעה המוגשת זמן קצר לאחר הפגיעה. מדוע? שנים לאחר הפגיעה קשה לאתר רשומות רפואיות שתועדו בבסיסים צבאיים על ידי רופאים שאינם נמצאים בשירות.
בשנים האחרונות רב המידע נשמר בצורה ממוחשבת אך בעשורים הקודמים חלק מהמידע היה שמור בארכיבים ידניים.
בנוסף, חלק מהוכחת הפגיעה במהלך השירות (כמו במקרה של פציעה מירי במהלך השירות הצבאי) מבוסס על עדויות של מפקדים וחברים ליחידה.
כאשר נעזרים בעדויות אלה עשור או שניים לאחר הפגיעה נתונים רבים עשויים להישכח.
לכן, מומלץ להיעזר בעו"ד המתמחה בהגשת תביעות כנגד קצין התגמולים ומכיר את הנהלים הצבאיים בכל עשור הנוגעים לשמירת המידע הרפואי.
בנוסף, במקרים רבים כאשר מתרחשת תאונה כלשהי בבסיס מתבצע תחקיר ובו מתועדים פרטי האירוע. איסוף הרשומות המשפטיות והוכחת הפגיעה ותוצאותיה מסייעות בהגשת תביעה זו.
אלמנות משרד הביטחון
להכרה בפגיעה כנכות צה"ל משמעות רבה עבור הנכה ובני משפחתו, אך קיימות גם תביעות הנוגעות למשפחות בלבד – תביעות אלה מוגשות על ידי אלמנות נפגעי מערכת הביטחון.
לדוגמה, חייל שנורה במהלך ניסיון לסכל פיגוע או עבר תאונת דרכים במהלך נסיעתו לבסיס יכול לזכות את בני משפחתו בפיצויים לכל החיים.
מעבר לפיצוי הכספי משפחות רבות זוכות גם לסיוע בטיפול נפשי הן עבור בת הזוג והן עבור הילדים.
אך מה אם לשוטר הייתה בת זוג לה לא היה נשוי – האם גם היא תוכר כאלמנה?
במקרים מסוימים, גם בני זוג לא נשואים של נפגעי מערכת הביטחון זוכות להכרה כאלמן או אלמנת מערכת הביטחון.
באמצעות תביעה המוגשת על ידי עורך דין, בדרך כלל, המוכיח כי בני הזוג היו למעשה ידועים בציבור.
מהם התנאים להכרה בסטטוס ידועים בציבור?
כל מקרה נבדק לגופו בבית המשפט אך בדרך כלל מגורים משותפים וחוזה שנערך על שם שני בני הזוג, ילדים משותפים וחלוקה שווה בהוצאות יהוו כלי עזר בהוכחת הקשר בין בני הזוג.
כיום, בעידן הרשתות החברתיות גם תמונות משותפות ועדויות של חברים ובני משפחה יוכלו להטות את הכף לטובת הוכחת הסטטוס של ידועים בציבור.
האם כוחות המשטרה יפוצו גם הם על ידי משרד הביטחון?
עד לפני כשנה שוטרים שנפגעו במהלך שירותם במשטרה היו פונים אף הם לקצין התגמולים על מנת להגדירם כנכים. עם זאת, הוראות חוק הנכים החדש העביר את הטיפול בנכי המשטרה לאחריותו של הביטוח הלאומי – כאזרחים מן השורה. לשינוי זה השלכות רבות על יכולתם של השוטרים להשתקם במספר אספקטים.
הראשון, שוטרים אשר נפגעו באופן נפשי כתוצאה מהתביעה היו זוכים ל"טיפול רפואי מיטבי" שעלותו גבוהה יותר מהמוצע במגבלות סל הבריאות.
לאחר השינוי בחוק לא יהיו זכאים שוטרים לטיפול זה.
בנוסף, אלמנות שוטר שנפטר במהלך תפקידו לא יזכו עוד לתנאים המטיבים להם זוכות אלמנות מערכת הביטחון.
פגיעה במהלך עיסוק בעבודה בתשלום
אחד הנושאים שעלו לדיון הנוגעים לפגיעה של אנשי קבע במהלך עבודתם בתשלום היא מי יהיה הגוף האחראי על פיצויים. שכן, אין מניעה מאדם המקבל את משכורתו כחייל בקבע לעסוק בעבודות אחרות בשעות הפנאי.
החוק קובע כי פיצוי על ידי קצין התגמולים יינתן למשרת בצבא במידה ויוכל להוכיח קשר סיבתי בין הפגיעה לבין פעולה שבוצעה מטעם או במהלך השירות הצבאי. פגיעה במהלך חופשות קצרות בפעילויות פנאי גם היא תוכר כנכות במידה ואחוזי הנכות עלו על המינימום. אך, כאשר קצין קבע עובד בתשלום חלק ממשכורתו מופרשת לביטוח הלאומי ולכן זהו הגורם המבטח האחראי גם לפצותו במקרה של פגיעה ככל תאונת עבודה שגרתית של אזרח מן השורה.
פגיעה בתאונת דרכים במהלך השירות הסדיר
חלק מהפגיעות הנגרמות במהלך השירות הצבאי הן כתוצאה מתאונת דרכים, אם כאשר החייל נוהג ברכבו או נוסע ברכב שעבר תאונה ואם כאשר הוא משתמש בכלי רכב דו גלגלי כמו אופניים חשמליים או אופנוע ממונע.
כאשר הפגיעה מתרחשת בבסיס צבאי הפיצוי מוגש למשרד הביטחון. אך, מה אם התאונה התרחשה מחוץ לבסיס הצבאי?
כיום עומדים בפני החיילים המשרתים בשירות סדיר שני ערוצי תביעה.
על פי חוק הנכים (סעיף 36) הם יכולים לתבוע את משרד הביטחון או את חברת הביטוח המבטחת את הרכב הפוגע.
תביעות אלה אינן יכולות להתבצע במקביל ואם בחר החייל להגיש את התביעה מול קצין התגמולים של משרד הביטחון עליו לסיים את ההליכים מול הוועדות הרפואיות ורק אז לבחון האם יוכל לקבל פיצוי גבוה יותר מחברת הביטוח האזרחית.
בחלק מהמקרים מתרחשת מאחורי גבו של הנפגע עסקה בין שני הצדדים. משרד הביטחון מגיע להסכמה עם חברת הביטוח על מנת להגביל את סכום הפיצוי לו יזכה המבוטח.
כך, כמעט בשיטה של תיאום מחירים בין שני הספקים החייל הנפגע עשוי לזכות לפיצוי מופחת.
על מנת לאפשר לחייל למנוע הפסד כספי כתוצאה מניסיון להגיע לפשרה בין חברת הביטוח למשרד הביטחון בית המשפט קבע לאחרונה תקדים בו נדרש משרד הביטחון להודיע לחייל על כוונתו להגיע לפשרה עם חברת הביטוח ולאפשר לו לקבל יעוץ משפטי הולם למימוש מלא של זכויותיו.
פגיעת מיקרוטראומה
חזרה הדרגתית על פעולה מסויימת כמו הרמת היד שוב ושוב, ביצוע תנועות לא טבעיות של הראש (כמו בעת התבוננות במסך הנמצא בגובה רב) וכן חשיפה חוזרת ונשנית לרעשים או לעשן עשויה לגרום לנזק פיזיולוגי.
פגיעות מסוג זה מכונות "מיקרוטראומה" ועשויות להוות עילה לתביעת נזיקין אזרחית או תביעה כנגד משרד הביטחון במידה והפעולות בוצעו במהלך ולמען השירות הצבאי.
כאשר תביעות מיקרוטראומה מגיעות לכותלי בית המשפט נדרשת לעתים עבודה קפדנית על ידי עורך הדין באיתור מסמכים רפואיים ותקדימים דומים המעידים על כך כי בספרות מחקרית או בפסקי דין רבים הוכח בעבר כי פעולות דומות לפעולה שבצע התובע הובילו לפגיעה.
לא בכל מקרה כאשר נגרמה לאדם פגיעה ניתן בוודאות להוכיח את הגורם לה, כפי שניתן לראות בדוגמה של חמש מטוסים שעבד במשך שעות ממושכות כאשר ראשו מוטה מעלה ולאחר תקופה נגרמה לו נכות צווארית.
לטענת קצין התגמולים, שהגיש ערעור לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, במקרה זה לא עמד החמש בנטל ההוכחה על פי אסכולה רפואית מוכחת או מסמכים רפואיים כי אכן קיים קשר בין הפגיעה בצוואר לפעולות שבציע החמש במשך שעות רבות במהלך עבודתו.
בית המשפט קבל את ערעורו של קצין התגמולים ולמרות חוות דעתו של האורתופד שטען כי יש להניח שקיים קשר בין הפעולה החוזרת ונשנית לנכות פסק לטובת משרד הביטחון.
האם אחוזי הנכות שנקבעו עשויים להשתנות עם השנים?
אחוזי הנכות שנגרמו מפציעה במהלך השירות הצבאי עשויים להשתנות לאורך השנים.
הסיבות לשינויים עשויות להיות החמרה או שיפור ניכר במצב הרפואי וכן שינויים טכנולוגיים ומדעיים המאפשרים לטפל בנכויות שונות. לכן, לפני פנייה בתביעת החמרת מצב או תביעה נוספת כנגד קצין התגמולים יש להיזהר שלא לגרום לתוצאה הפוכה – להפחתת אחוזי הנכות שנקבעו.
נדגים זאת באמצעות פסק דין של בית המשפט העליון. באחד מהערעורים שהובאו לפני בית המשפט העליון בשנת 2010 לפני השופט א' רובינשטיין.
הערעור הוגש על פסיקה קודמת בתביעה של נכה צה"ל שבמהלך שירותו הצבאי בשנת 1970 נפגע מהתפוצצות מוקש וחלק מרגלו נקטעה.
שנה לאחר מכן נקבעה לאותו אדם דרגת נכון של 50% לצמיתות המבוססת על התוכנית המקורית לקטיעה של פרק הרגל, זאת על פי תקנה 47(7) ב' לתקנות הנכים על פי המבחנים לקביעת דרגות הנכות משנת 1969.
על אף פציעתו המשיך אותו חייל בשירותו הסדיר ואף המשיך להגיע למילואים בהם נפצע פעמיים נוספות במלחמת יום כיפור ושלום הגליל.
פציעות אלה הובילו לבדיקות רפואיות נוספות בשנים 1981ו-1983 בהן הוועדה הותירה את דרגת נכונו באותו שיעור הנכות.
לאחר מכן ארע מקרה מצער – רכבו הרפואי של נכה מלחמות ישראל נגנב והוא פנה לקצין התגמולים בבקשה לרכב חדש. אז קצין התגמולים בחן מחדש את פגיעתו של הנכה ודרש ממנו להתייצב לבדיקה רפואית חוזרת שלאחריה הורדו אחוזי נכותו ל-30% בלבד.
הורדת אחוזי הנכות הובילה בסוף 2006 להפחתת מחצית מהתגמולים החודשיים שנתבעו על ידי אותו אדם.
לטענת קצין התגמולים חל שינוי במידע של קצין התגמולים בדבר פציעתו, משום שקטיעת כף הרגל לא הייתה מלאה אלא חלקית בלבד ולכן חלה טעות באבחון הראשוני שבוצע בשנת 1970 ואחוזי נכותו של החייל היו נמוכים מהשיעור בנקבע עבורו במקורו.
בערעור לבית המשפט העליון הפסיד שוב הנכה והשופט אף ציין במפורש כי לפנים משורת הדין לא יידרש ממנו תשלום עבור השנים שבהן זכה לתגמול גבוה בשל הקביעה השגויה כי אחוזי הנכות שלו עומדים על 50%.
זכות הוועדה לזמן נכה צה"ל לבדיקה חוזרת
בפסיקה שציינו לעיל הודגשה נקודה נוספת המבוססת על סעיף 37(א) לחוק.
סעיף זה מעניק לקצין התגמולים אפשרות לבצע בדיקה תקופתית אחת לשנה ללא כל סיבה או בדיקה של הוועדה הרפואית לאחר ששה חודשים במידה וקיים יסוד כלשהו להניח כי חל שינוי בדרגת נכותו של נכה צה"ל.
הסיבה לכך, לפי פרשנות השופט היא כי מנגנון /הבדיקה החוזרת' נועד לשרת את האינטרס הציבורי בתיקון טעויות הן לטובת הנכה המעניקה זכויות יתר והן במקרה שמדובר בטעות הגורעת מזכויותיו.
נפגעי פעולות איבה
פגיעה נוספת המזכה את נכי צה"ל בתגמול נוסף היא מקרה של פציעה הנובעת מפעולת איבה.
בין פעולות אלה ניתן לציין לדוגמה מחבלים הנכנסים ליישוב ופוגעים ביושביו (מקרים שהתרחשו בעשור האחרון מספר פעמים), פגיעות על ידי רכבים שהוגדרו על ידי משרד הביטחון כפעולות איבה או דקירות על ידי סכין.
החוק מבדיל בין אזרח מהשורה שנפגע בפעולת איבה שאחוזי נכותו עולים על 10% וזכאי להגיש תביעת פיצויים לביטוח הלאומי לבין נכה צה"ל הנפגע בפעולת איבה בזמן פעילות אזרחית.
במקרה זה תצורף הפגיעה לאחוזי הנכות הקודמים ותחשב כאילו נפגע מחבלה במהלך שירותו הצבאי.
לסיכום, הגשת תביעת נכות לקצין התגמולים מחייבת הכרות מעמיקה וניסיון רב עם פסיקות קודמות הדומות באופיין למקרה הנדון. לעתים, על בסיס שבריר של הוכחה כמו רישום רפואי המעיד כי לא נראה שבר בתצלום הרנטגן, ניתן לזכות בתביעה. בפעמים אחרות, גם חוות דעת מקצועית של רופא אורתופד אינה יכולה לעזור לנצח את הוועדה של קצין התגמולים. חשוב להבין, כי החלטת השופטים במקרים אלה מבוססת על הניסיון לממש את זכותו של הנפגע לפיצויים מחד, ולשמירה על הקופה הציבורית ותקציב מערכת הביטחון מאידך. לכן, על מנת להצליח למקסם את אחוזי הנכות הניתנים על ידי משרד הביטחון מומלץ להיעזר בשירותי המתמחה בתביעות נזיקין בכלל ופרט בתביעות נגד קצין התגמולים.
